עבירות תנועה מוגדרות כהפרה של חוקי התנועה תוך כדי שימוש בכלי תעבורה (כגון רכב, אוטובוס, משאית, אופנוע וכיוצא בזה). עבירות אלו מסווגות למספר דרגות חומרה, ובהתאם לכך גם ענישה ברמות שונות. גזר הדין המוטל על הנהג בגין עבירת תנועה שביצע מורכב ממגוון שיקולים שונים, בהם עברו התעבורתי של אותו הנהג, חומרת העבירה, תוצאות העבירה, נסיבותיו האישיות וכדומה.
הענישה על עבירות התעבורה עשויה להיות קלה ולהסתכם בנקודות, אזהרה או קנס, אך בנסיבות החמורות עלולה להתבטא במאסר בפועל למשך תקופה ארוכה. עו”ד סיוון כהן, בעלת משרד מוביל המתמחה בתחום המשפט המנהלי, המשפט הפלילי ודיני התעבורה, מציינת שבין עבירות התנועה הקלות נמנות נהיגה ללא הפעלת אורות, נוסע שאיננו חגור, עיכוב בתנועה ועוד.
עבירות התנועה המסווגות כחמורות:
עבירות התנועה המסווגות כחמורות יותר ניתן למנות עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות מופרזת (40 קמ”ש מעל המהירות המותרת בדרך בין עירונית או 30 קמ”ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית), וכן נהיגה בזמן פסילה, אי מתן זכות קדימה, חציית קו הפרדה רצוף תוך כדי עקיפת רכב, הפרת רמזור אדום, גרימת מוות ברשלנות וכדומה.
שיטות הענישה הנהוגות בישראל בגין עבירות תנועה כוללות את הנקודות, הקנסות והחרמת רכבים. שיטת הנקודות מנוהלת מטעם משרד התחבורה בהתאם למספר עקרונות יסוד שלפיהם ישנה התאמה בין חומרת עבירות התנועה למספר הנקודות הנצברות. הנקודות הללו מצטברות החל מיום העבירה ונמחקות באופן אוטומטי כעבור שנתיים.

